44.4K
Downloads
162
Episodes
פודקאסט שעוסק בתיאוריה ופרקטיקה של מערכות יחסים מה כואב לנו? למה כואב לנו? ואיך לפתור את זה? קצת עלי: קרן חדד טאוב יועצת זוגיות ופסיכותרפיסטית Www.kerenor.info kerenor@gmail.com
Episodes
Tuesday Nov 03, 2020
Tuesday Nov 03, 2020
Tuesday Nov 03, 2020
Sunday Nov 01, 2020
Saturday Oct 10, 2020
Saturday Oct 10, 2020
בדידות היא תחושה שלילית של ריקנות שמתעוררת כאשר הצרכים החברתיים לא מקבלים מענה בין האיכות ובין בכמות הקשרים.
הבדידות משפיע על הגוף ועל הנפש, מביאה לחיפוש מתמיד אחר קשרים חברתיים.
היא יכולה להתחיל בתחושה שמשהו פנימי לא בסדר אצלי, לכן גם יש תת דיווח על חווית הבידידות, כי הרבה בני אדם אמורים להצליח להתחבר באופן טבעי, אם אדם לא מצליח להתחבר לדבר על זה דווקא יעצים את החוויה של בדידות.
תחושת הבדידות גורמת לתחושה של מתח-כי אני לא מצליחה להתחבר לאחרים שיעזרו להגן עלי.
הבדידות מסכנת את הלב עוד יותר מהשמנה.
הבדידות היא חוויה שכולם חווים בשלב זה או אחר בחיים.
הצעירים ביותר והמבוגרים ביותר חווים בדידות האומנם?
הבדידות בזוגיות היא הכי לא מקובלת מבחינה תרבותית וחברתית, אבל היא הכואבת ביותר והכי לא מדוברת.
סוגי בדידות בתוך זוגיות:
תחושה פנימית של בדידות שאדם חווה בחיים לאורך שנים, לעומת בדידות תגובתית.
בדידות תגובתית: כאשר אחד מבני הזוג עסוק בעבודה מסויימת או תחומי עניין שלוקחים את הפוקוס ממערכת היחסים לאורך תקופה.
בתחילת הקשר הזוגי יש תחושה של חיבור מאד אינטנסבית של אינטימיות ולאורך שנות הקשר יש שחיקה באינטימיות:
מהי אינטימיות ואיך היא קשורה בזוגיות על זה בפרק הנוכחי.
לעוד פודקאסטים ומאמרים נוספים היכנסו אל האתר שלי - www.kerenor.info
Saturday Sep 26, 2020
Saturday Sep 26, 2020
פרפקציוניזם נחשבת תכונה מאד מוערכת בחברה שלנו היום,
שלמותנות היא השאיפה למשהו מאד מושלם, פרפקציונסט חי כל הזמן בפער בין התמונה הפנימית של מה אמור להיות לבין התוצאה בפועל, הקושי בהכלת הפער הוא הקושי, בתוכי חי הפרפקציוניסט, הוא אף פעם לא יהיה מרוצה.
פרפקציוניסט יכול לדרוש מעצמו הרבה, לכן גם יעשה הכל לבד. יתחיל לכתוב את מה שהמורה מכתיבה ויקרע את הדף אם משהו לא נכתב כמו שצריך. יתקע בפרטים הקטנים ולא יצליח להפיק תוצרים כי הוא נתקע בפרטים הקטנים.
במצב שהוא מתפקד הוא ידרבן את עצמו להשתפר ותשומת לב לפרטים, למשל אומן שמלטש את היצירה כדי ההרמוניה תהיה מושלמת.
תפוקה נמוכה ופחד מכישלון ישתק עד כדי דחיינות או שיוף מתמיד של התוצר.
דרישות גבוהות מעצמו ואילו דרך אחרת של פרפקציוניזם הוא הדרישה מהאחר, אני אצפה מבן הזוג לעמוד בסטנדרטים מאד גבוהים שאף פעם בן הזוג לא יצליח לעמוד בהם.
פרפקציניסט יכול להרגיש שהוא לא עומד בדרישות הסביבה שהוא
מאכזב כל הזמן את הסביבה, צריך להוכיח את עצמו לסביבה ועובר מפרוייקט לפרוייקט כדי לתקן את תחושת חוסר השלמות הפנימית.
פרפקציוניסטים נוטים לחוות חרדה, מרגישים כישלון, מרגישים חסרים בפנים.
בשנים האחרונים יש יותר ויותר אנשים שסובלים ממצוקות כתוצאה מפרפקציוניזם, מה לעשות עם זה? תקשיבו לפרק
לעוד פודקאסטים ומאמרים נוספים היכנסו אל האתר שלי - www.kerenor.info
Saturday Sep 26, 2020
Saturday Sep 26, 2020
מה גורם לנו להגיב בצורה אימפולסיבית?
לקבל החלטות בצורה אימפולסיבית או לומר כל מה שעומד לנו על קצה הלשון ואחר כך להתחרט על זה?
אין הגדרה מוסכמת אחת למהי אימפולסיביות: העדר חשיבה קדימה, העדר שליטה/תכנון, חיפש אחר ריגושים, חדשנות.
אנשים מאד אימפולסיביים יכולים לסבול מהתמכרויות, הפרעת קשב וריכוז הרבה פעמים קשורה בהתנהגות אימפולסיבית.
אמפולסיביות יש דחיםות: יש דחף שלא מצליחים לשלוט או למתן אותו, אני פועלת על פי דחף ולא יכולה לתכנן מראש, כאשר הדחף עובר לא ממשיכה ומתמידה עם אותו האקט.
דחף וא"כ חרטה עליו, אז יהיה קשה יותר לא להיכנע לדחף הבא, כי הדימוי העצמי נמוך.
האימפוסיביות היא הפרשה גבוהה מאד של דופמין וגורם לנו להרגיש טוב, ואז אנחנו פועלות על פיו.
האימפולסיביות יכולה להיות מולד, יכולה להיות חלק מהאישיות.
יש אנשים שיש להם נטיה להיות יותר אימפולסיביים, הם כמתבגרים ישתו יותר מידי או מחפשים ריגושים ויהיה להם לרוב הורה שמחפש סיכונים גם כן.
אימפולביסיים שהם עם הפרעת קשב וריכוז ירגישו שהם לא מצליחים לאסוף את עצמם.
פעולה שנעשית בטרם עת, או ללא מחשבה ותכנון: אלו הן פעולות אימפולסיביות. פעולות עם סיכון מיותר ולעיתים גם לא מותאמות למצב.
אומר מה שלא אומרים, אדבר בקול חזק מידי.
ההתנהגות הזו יכולה להגיע מתחושה של דימוי עצמי נמוך, למשך תקופה שמחלישה את כח הרצון ויכולת לקבל החלטות נחלשת.
בקופה של עודף משימות או תקופה של מתח נפשי גם מחלישה את היכולת לשלוט באימפולסיביות.
מה יכול לעזור להתגבר על אימפולסיביות?
הקשיבו לפרק
לעוד פודקאסטים ומאמרים נוספים היכנסו אל האתר שלי - www.kerenor.info
Saturday Sep 26, 2020
Saturday Sep 26, 2020
אנשים כידוע אוהבים שיגרה ושינוי מאיים עלינו.
מי נוטה לעשות שינוי?
איך הוא מגיע?
כאשר אני מקבל.ת על עצמי החלטות לשנות מנהגים/הרגלים מסויימים, אני רוצה להיות מסודרת יותר, לעשות יותר פעילות גופנית וכד'?
מה קורה בפער בין מה שאני צריך/רוצה לעשות לבין המציאות?
אני יודעת מה לעשות כדי לבצע שינוי, אבל אני לא עושה את השינוי?
מה קורה שם?
מה מעניק לנו מוטיבציה לעשות משהו? למשל מוטיבציה שלילית.
ממה מורכבת מוטיבציה: למנוע הפרעות: דברים שמפריעים לי להכניס את ההרגל החדש , למה חשוב לי לבצע את השינוי, וכן למנות הצלחות בדרך.
אם אני רוצה לשנות הרגל, כדאי להצמיד את ההרגל החדש להרגל קיים.
לתחזק שינוי צריך מוטיבציה חזקה: שמורכבת מהקטנת חיכוך: הכנה מראש, למה מספיק חזק ולחגוג נצחונות.
מהו שינוי: מעגל השינוי של פרנצ'סקה ודה-קלמנטה: 1. קדם הרהור. 2. הרהור. 3. החלטה 4. פעולה. 5. שימור. 6. נפילה.
מתי פשוט לנו יותר לבצע שינוי ומתי קשה יותר?
האזינו להמשך הפרק
לעוד פודקאסטים ומאמרים נוספים היכנסו אל האתר שלי - www.kerenor.info
Saturday Sep 26, 2020
Saturday Sep 26, 2020
אנשים הם טיפוסים של הרגל, אנחנו אוהבים שיגרה.
אנחנו אוהבים לדעת מסדר היום שלנו, איפה כל דבר נמצא, מה הציפיות מאיתנו-אז אנחנו מרגישים רגועים.
כישי שיגרה אנחנו יכולים להיכנס לטייס אוטומטי-ממש כמו שהאוטו לפעמים מרגיש כאילו הוא נוסע לבד.
השיגרה דורשת הרבה פחות אנרגיה מאשר משהו חדש.
למשל כאנחנו נוסעים למקום חדש הדרך נראית ארוכה הרבה יותר.
מכל הסיבות האלו אנחנו נמנעים משינוי, השיגרה: נעימה וצפויה.
בשנים האחרונות אנחנו מבינים שוב שהדבר היחיד הקבוע בחיים הוא שינוי.
אז למה אנחנו כל כך מפחדים ממנו?
השינוי מביא לתחושה של אובדן שליטה.
לכן אם אני יוזמת את השינוי כדאי שאשתף את בן/ת הזוג שלי בתהליך קבלת ההחלטה.
השינוי גורם לתחושה של חוסר וודאות-לכן חשוב לתת לבן/ת הזוג תחושת ביטחון.לכן כדאי גם לעשות שינוי בשלבים ולא לשנות הכל בבת אחת.
רוצים לדעת עוד על הפחד משינוי מוזמנותים להאזין לפרק.
לעוד פודקאסטים ומאמרים נוספים היכנסו אל האתר שלי - www.kerenor.info
Saturday Sep 26, 2020
Saturday Sep 26, 2020
הפרק הפעם עוסק בבריאות הפיזית שלנו.
איך אנחנו מטפלים בעצמינו ואיך אנחנו מתערבים או לא בבריאות של בן.ת הזוג?
מי אחראי אצלכם בבריאות של מי?
האם אני אחראי על הבריאות שלי לבד? או על הבריאות של כולם? או שבן.ת הזוג אחראים על הבריאות של כולם?
יש מחקר משנות השמונים של המאה הקודמת שאומר שנשים בתוך זוגיות בריאות פחות כי הן צריכות לטפל בכולם ואילו כשהן לבד הן פנויות יותר לטפל בעצמן ואילו גברים בריאים יותר בזוגיות כי יש מי שמטפל בהם.
מה אתם חושבים על הנתון הזה?
מחקר נוסף מהשנים האחרונות מראה נתונים דומים, רק עשרה אחוז מהזוגות חולקים ביניהם באופן שוויוני את הדאגה לבריאות המשפחה, אצל רוב הזוגות האשה היתה זו שניהלה את הדאגה לבריאות.
היא אוכלת משהו בריא, או חוזרת משיעור ספורט, והוא עסוק בעישון סיגרה, או צופה במשחק ושותה בירה, אבל זה יכול הרי להיות הפוך.
אם אחד עסוק בבריאות והשני לא, כי רוצים להעצים את הבריאות. איך מדברים על זה?
ומה אם אחד מבני הזוג צריך לתת יותר תשומת לב לבריאות שלו והוא לא עושה את זה?
איך ניגשים בכלל לשיח על בריאות בזוגיות?
הדרך הכי טובה ולדבר על בריאות היא לדבר על התחושות שלי לגבי הבריאות של בן.ת הזוג, לבקש שתהיה תשומת לב לתחושות ולבקשות שלי.
אחרי שהבעתי את הבקשה להבין שזה יכול להיות מאד מערער עבור בן.ת הזוג.
יכול להיות שיש צורך במספר שיחות בנושא.
חשוב גם שנהיה הוגנים: אם דורשים ממנו.ה תזונה בריאה נקפיד גם אנחנו.
רוצים לשמוע עוד האזינו לפרק
לעוד פודקאסטים ומאמרים נוספים היכנסו אל האתר שלי - www.kerenor.info